הרב אליעזר ברלנד (נולד בכ"ג בטבת תרצ"ח; 26 בדצמבר 1937) הוא מנהיג אחד הפלגים המרכזיים בחסידות ברסלב, מייסד וראש ישיבת שובו בנים בירושלים. הרב צפוי להיות מוסגר לישראל בימים הקרובים עקב חשדות לעבירות מין. חסידיו מנהלים מאבק על חפותו ודורשים לקיים עם נחיתתו עצרת המונים של כ-100,000 משתתפים בנתב"ג. מהכלא בדרום אפריקה הורה הרב לחסידיו לאפשר לצוות צילום של התאגיד להכנס למתחם ישיבת שובו בנים ברובע המוסלמי בירושלים. בפרק הבכורה של "דוקותיים", ליווינו את אהרון שוורץ, בן 39, קצין המבצעים של הישיבה, מתגורר בירושלים (100 שערים). שוורץ הוא תלמידו של ברלנד, בישיבת "שובו בנים". בני הישיבה מאמינים שהרב טהור ונקי, ושהוא נרדף על ידי השלטון.
הפעם יוצאים לסיבוב הופעות עם איב אנד ליר, הלוא הם צחי (איב) בוזגלו ואלירון (ליר) בוזגלו. הצמד שירקיד לכולנו את הקיץ. התחילו לפרסם סרטונים ביו טיוב כתחביב, עד שמעיין בן סימון, האמרגן שלהם, זיהה את הפוטנציאל הטמון בצמד. לאחר השיתוף פעולה, יצא הסינגל הראשון 'תמונת מצב'. מיום ליום כוכבי הרשת ממשיכים לצבור צפיות נוספות ומנסים לתמרן בין ההופעות הרבות לכתיבת והלחנת השירים שלהם.
שרון ויקסמן מתל אביב, אחראי כניסה במועדון החתול והכלב, לוקח אותנו לסיבוב של דוקותיים בחיים שלו. ויקסמן בן 36, לוחם ומאמן MMA, צורף ומעצב תכשיטים ובעל המותג "מיסטר סמית". תיפקד אז בעיקר כיח"צן ומפיק מסיבות תל אביביות, נרשם לקורס תכשיטנות של משרד העבודה וכשסיים את הקורס החליט להתפתח בתחום תכשיטים ואקססוריז לגברים.
איש הסברס נועם בלום לוקח אותנו ליום עבודה קוצני במיוחד ברמת הנגב. נועם, חוקר חקלאי, בעל החווה 'צברי אורלי', המכילה 1200 דונם של צברים. 'חוות צברי אורלי' היא חוות גידול הצבר הגדולה בישראל ובמזרח התיכון. בחווה נטועים זני פטנט מפיתוח ישראלי ומבקרים אלפי מטיילים מידי שנה הנהנים מסיורים, אוכל מקסיקני, פעילויות רבות ומגוונות. החווה נמצאת על כביש 204 בין דימונה לירוחם.
עדינה מספרת על הקשיים בעבודתה, אבל מאמינה שמדובר בשליחות
איך הפכה קצינת המשטרה למשזפת? מיה דביר, מכפר סבא, בת 32, בעלת תואר שני, התחילה את דרכה כעורכת דין, ולאחר ארבע שנים במקצוע, עברה למשטרה ותפקדה כיועצת משפטית וכתובעת. לאחר זמן מה, מיה עזבה את המשטרה, והגשימה את חלומה. היא הקימה מכון שיזוף בשם forevertan, הממוקם בלב ליבה של כפר סבא בכדי להפוך את עולם השיזוף והטיפוח לדבר הבא.
תחושת משפחה במזנון- 'אח שלי גיבור'! הפעם הרחקנו עד למחסום חווארה בשכם רק בשביל לטעום באגט עם שניצל אצל אח שלי גיבור. אורן גלעד, לוחם גולני לשעבר, בעלים של החנות 'אח שלי גיבור', הממוקמת בחטמ"ר שומרון. אורן ומשפחתו פתחו את המזנון בכדי להוסיף ערך מוסף לחווית הקנייה של החיילים. חווית הקניה באה לידי ביטוי בביטויים מעולם הצבא, מושגים מעולם החיילים, וכל זה בכדי לתת שירות מיוחד ומחירים הוגנים לחיילים.
התלווינו לנטלי דמסה בעוד יום של שגרה דרוכה במשמר הגבול
סנטי האוס בן 22 מאשדוד, נולד כנקבה, וע"י טיפולים הורמונאליים הפך לגבר. הכיר את ליאור טסה, בת 18, מאשדוד. המשפחה של ליאור עלתה מארה"ב כשהייתה קטנה ואילו אמו של סנטי עלתה מבודפשט שבהונגריה. הזוג הכיר לפני 4 שנים, לפני שסנטי היה נקבה, התאהבו, ומאז הם ביחד. סנטי בבגרותו חש כגבר, עבר טיפולים, צימח זקן, שעיר קצר ושיער בגוף. ליאור נולדה כנקבה וחשה משיכה לנשים. לאחרונה הזוג התארס ובעתיד יתחתן ואולי גם יהיו ילדים.
הפעם עם Guytv, הנער מלוד שהפך ליוטיובר המוביל בישראל גיא פודוליץ' הידוע בשם גיא טיוי, בן 17 מלוד. התחיל בהעלאת תכנים מעולם הגיימינג ולאחר צפיות רבות המשיך בהעלאת תכנים נוספים מעולם הפרודיות, בלוגים, סרטונים ויראלים. לגיא יש מעל 150 אלף רשומים באתר שלו ומעל 32 מיליון צפיות. גיא עורך וכותב את התוכן שלו בצורה סאטירית על נושאים אקטואליים ומדוברים בישראל. האם ימשיך היוטיובר להפיץ סרטונים ויראלים ברשת?
והפעם, אישפוז מרצון בקליניקה של דוקטור סרף! ארתור רשקובן, בעל הכינוי דוקטור סרף, בעל חנות לציוד גלישה, רכיבה, המיועדת לאנשים שאוהבים סגנון חיים של אקסטרים. כל חייו ארתור ייעץ ועזר לחברים עם ציוד, עבד ב'אינטר סרף' בילדותו וגם בגלשני 'אולטרה וייב' מהם למד לראשונה איך מתאימים גלשן בצורה הכי נכונה. ארתור עבד ב'בורדר ליין' בשנותיה הראשונות כחנות קטנה מול חומוס 'אשכרה' בתל אביב. לאחר מכן ניהל את ארגון הגלישה, ערך את תחום גלישת הגלים במגזין 'אדרנלין' והקים ביחד עם דוריאן פסקוביץ' את ארגון 'surfing 4 peace'. בנוסף אירח אין ספור מקצוענים מעולם הגלישה והסקייטבורד, זכה להגיע להיות מנהל המותג האגדי 'Gotcha' באירופה ושם התחיל להתנסות בצורה אינטנסיבית בגלשנים.
הפעם, מתלווים לפעיל ארגון להב"ה השנוי במחלוקת, ליום 'עבודה' במצעד הגאווה בירושלים. צבי יהודה, בן 19, מבת ים, אחראי על אזור המרכז בארגון להב"ה.
הפעם יום עמוס בתוספות שיער ונצנצים בחייה של עדן, כוכבת אינסטגרם
"כדי לקבל אתה צריך לתת" כשכל השכבה שלהם התגייסה, קוברום ומהרי, נערים אריתראים מקרית חיים, נשארו מאחור. רחוק מהמשפחה והחברים, בארץ זרה שהפכה להיות בית, מהרי וקוברום רוצים להתגייס , להשתלב ולתרום וחולמים להיות חלק מצה"ל ומההווי הישראלי. האם הצבא ירים את הכפפה ? האם צה"ל יאפשר להם להיות לוחמים בגולני? ומתי יוכלו לקרוא לארץ ישראל, הבית שלהם? פרק נוסף בסדרה דוקותיים מביא את סיפורם של המתבגרים הזרים ומנסה לבדוק עד כמה אנו כחברה ישראלית מסוגלים לקלוט מהגרים לתוכה.
יניב מדר בן 45 מאבן יהודה, ממשיך שושלת של מגדלי גת משנת 42. אוהב ללעוס גת כי זה מאזן אותו, מאפס אותו חוסך ממנו לקחת ריטלין או ציפרלקס. או כל כדור אחר שרוב מדינת ישראל צורכת. יניב אוהב את העבודה שלו מאוד, מקווה מאוד שכל בית בישראל ילעס גת שעה ביום לפחות. "כולם לועסים, גם במגזר הערבי כמעט כל ערביי ישראל לועסים גת, גם הרבה רוסים לועסים גת, גם תאילנדים. זה בא כתחליף לדברים אחרים.. יש נשים שעושות שייק אשכוליות דיאט עם 100 גר' של גת בבלנדר. שותות שוט לפני הארוחה, שוט אחד אחרי הארוחה והן שבעות לכל היום. ברגע שהן שותות את זה לא חוקי, ברור. כל צורה שהיא לא צורתו הטבעית הופכת את זה למשהו לא חוקי. אבסורד. מה השטויות האלה שיש בזה סם אם זה סם חיובי זה שווה". יניב טוען שהוא זה שהמציא את הביטוי גת חבשי, הכוונה היא בעצם לגת מאתיופיה, "כשקראנו לו גת חבשי הפכנו אותו לסימן רשום בסימני המסחר. הגת החבשי נחשב הגת החזק בישראל הוא חזק פי 10 מהגת הישראלי. הקשר בין לעיסת גת לסקס זה מיתוס! סבא רבא שלי או סבא שלי המציאו את זה על מנת למכור כמה שיותר גת בפועל, זה לא נכון. יהיה לך המון המון חשק אבל את כח הגברא זה מבטל לחלוטין"
ומרים שבבקעת הירדן החום בא מהאנשים, אז ה-48 מעלות בקיץ זה לא רק השמש. תירא-אל כהן, בת 24, לפני ארבע שנים הקימה יחד עם חברים את עמותת קדמה. עמותה של כפרי סטודנטים. תירא-אל וחבריה לא רואים קו ירוק ממבחינתם הוא לא קיים, הם פשוט מתיישבים בארץ ישראל. פעם היו היאחזויות נח"ל וזו היתה צורת ההתיישבות אז היום הם מייצרים מודל חדש. חזרה למשהו שהוא באופנה, שהוא סקסי. חלוציות מזן אחר. מספיק להיות פה שעה כדי להבין שמגניב לחיות | כאן לעמותת קדמה, הלהיט החדש של ההתיישבות. שבעה כפרי סטודנטים: מהגולן, דרך בקעת הירדן, בנימין, ועד הר חברון. החלוציות של המאה 21 לא נראית כמו פעם, יש בה איכות חיים ויש בה מוזיקה ויש בה אוכל טוב ואוטו טוב ובמקביל זה לא סותר את זה שאנחנו חיים למען ערך שהוא יותר גדול מאתנו. תירא-אל והחברים מקפידים לומר שזה לא פוליטי. "אנחנו לא פוקדים אף אחד לאף מפלגה, אבל כן יש לנו אמונה בהתיישבות בארץ ישראל. העניין הביטחוני כן מעסיק אותנו אנחנו כן שומרים פה בלילות כולנו מתחלקים בשמירות אבל ביום יום לא חיים את זה יש פה ואקום עצום של מעורבות חברתית וצרכים שקיימים שהם לא מטופלים על ידי ארגונים חברתיים כי זה מעבר לקו הירוק ואנחנו התגייסנו למשימה. כל סטודנט מתנדב 300 שעות התנדבות וזה באמת בהתאמה לצרכים של הישוב." מחדשים הרבה דברים שהיו ומתחילים דברים חדשים. "כל סטודנט שלנו חתום על חוזה שאסור לעשן פה סמים. ואנחנו מקפידים על זה כי חשוב לנו לוודא שהדימוי שלנו לא ילך למקום של "אה, הסטלנים האלה" חשוב לנו לייצר ש... וואלה, אנחנו יודעים למה אנחנו פה והאנשים פה לא מעושנים בערבים"
תומר מתקשר עם העולם דרך אצבעותיה של אחותו, שני. שמצליחה להבין אותו, גם בלי מילים. דוקותיים עם שני ברזילי, בת 22 מרמת השרון ואחיה תומר. תומר הוא אוטיסט, הוא מתקשר עם שני באמצעות אצבעות ידיה, כך הוא מצליח להעביר מסרים והמון אהבה ואור. "היתה לו איזה תקופה שהוא היה יכול לקחת את כל תכולת החדר שלו ושלי ופשוט לזרוק אותה מהחלון, ואני הייתי צריכה לאסוף את הפריטים ככה אחד אחד מהרצפה בבושת פנים". אי אפשר לומר שזה לא קשה זה כן קשה אבל מה שנותן לשני את הכוחות זה דווקא האפשרות והחוויה המיוחדת של חיים לצידו של תומר. כולנו כחברה יכולים להרויח המון, אם נלמד לדעת להכיר בזה. פשוט לא ללטוש עיניים. אלא לאפשר חיים שנוכל לחיות בתוכם יחד עם המגבלות. "אנחנו מצליחים לדבר בינינו באמצעות התכתבות בסמארטפון שלי הוא מחזיק את היד שלי ומזיז אותה וככה אנחנו מצליחים לנהל שיחה". קשה לחברה עם אוטיזם, אבל חשוב להבין, יש פער בין ההתנהגות החיצונית למי שנמצא בפנים. זה קשה כי לפעמים גם כשרוצים לראות את הבפנים, זה עשוי להראות טיפה מלחיץ או טיפה מרתיע. אבל הוא בתכלס כלוא שם בפנים. תומר נעזר בשני ומכתיב "אפשר לחיות חיים מלאים ושמחים גם בלי להיות מושלמים ואני מאוד שמח להיות מי שאני"
יהב מיכל או כמו שמכירים אותה מיקי המפצחת מעפולה, טומנת את סיפורי העמק בשקית של 200 גר' גרעינים שחורים. מיכל עובדת בעסק המשפחתי "מגדן"- גרעיני עפולה המקוריים הקיים משנת 1947 אפילו מוצרים נגד העין הרע מוכרים יחד עם הגרעינים, הבוטנים והשקדים הקלויים.
דוד בן עוזיאל נולד בחיפה בשנת 1935, את הכינוי טרזן קיבל בגיל 14 כשהציל חבר מטביעה. דוד בן ה 81 חיוני מתמיד, חד ובכושר נהדר. או כמו שהוא אומר "אני לא הולך לקופת חולים". בגיל 12 התנדב לאצ"ל וכבר בהיותו נער שירת בירושלים של המצור בעבודות ביצורים, בניקוי כלי נשק של לוחמים בטעינת מחסניות, שרשראות ורימוני יד. לאחר מכן השתלב ביחידה 101, לחם בצנחנים ומאחוריו שנים ארוכות בשירות הביטחוני של מדינת ישראל. בן עוזיאל עונד את עיטור לוחמי המדינה - עיטור "עלה". עיטור אותו קיבלו כל חברי המחתרות. כחייל שירת אצל אריק שרון. "לא היו אצל אריק שרון שאלות ובקשות היה דבר אחד פשוט: מסתערים מול אש". את שירותו ביחידה 101 הוא מתאר כחווייה מכוננת של אומץ מסירות והקרבה, מקום בו נולדה מורשת של חיילות בסיסית ונועזת. "היינו יוצאים לפעולה עם טומי גאן (תת מקלע) מימית מים תחבושת אישית עם סכין קומנדו רימוני יד, זהו אין מי שיחלץ אותך במקרה הצורך אין רופא, אין הליקופטרים במילים אחרות, אתה יוצא לבדך מפקד החוליה הוא לא בהכרח קצין אריק היה קובע מי מתאים וזה יכול היה להיות סמל שיהיה מפקד חוליה ויכול להיות סגן". טרזן - דוד בן עוזיאל השתתף ברבות מפעולות התגמול, צנח במתלה עם גדוד 890. 34 איש נהרגו במתלה אחד מהם היה חייל שלו, "הלוויות היו חלק מהחיים לא דיברנו על מה אנחנו מרגישים או לא מרגישים זה חבר שנהרג בטח שאנחנו מרגישים".
משימה של המוסד בדרום סודן, דרך הר הקילימנג'רו ועד לסמטאות העיר העתיקה - ממשיכים במסענו עם טרזן הצנחן "כשהחבר'ה האלה דקרו בסכינים קראו לי פלוגת צנחנים לתת להם הרצאה על מורשת בהר הרצל אז אמרתי, נו, אני אסע כבר בבוקר ואני אסתובב בעיר העתיקה אולי הם יראו קשיש בן 80 אז יחליטו לדקור אותו אף אחד לא התנפל ואף אחד לא הסתער ולא צעק אללה אכבר וכל כך נעלבתי ואני באתי עם מחסנית טעונה ועם רצון לגמול חסדים ולא סייעו לי" ב- 1968 עבר "טרזן" - דוד בן עוזיאל לשרת במוסד כדי להיכנס למסלול מבצעי הוא בנה את צבא המורדים של דרום סודאן והוביל אותו לפעולות תחת אש. "לא נגעתי בסיגריה בחיים, לא שתיתי אלכוהול אף פעם זה לא טעים לי". בשנת 1996 פרש מהמוסד לאחר 40 שנה במערכת הביטחון מרביתן בפעילות מבצעית התחיל לצאת למסעות. ההר הראשון שטיפס ב 1962 היה הקלימנג'רו אחר כך בלה דק, צפון הודו, 1200 ק"מ במסע הארוך בסין וחמישה מסעות בהימאלייה.
חברה הערבית והפלסטינית משאירה את השיח על מיניות לתחום הפרטי, בין בני הזוג. דוקותיים עם פרופסור ח'אולה אבו בכר, המטפלת הזוגית הערביה הראשונה בישראל שעושה מהפכה שקטה מהקליניקה שלה בעכו פרופסור ח'אולה אבו בכר היא מרצה במכללת אלקאסמי משנת 2010, בבעלותה קליניקה פרטית בעכו. זוהי הקליניקה הראשונה בחברה הערבית לטיפול בבעיות בני זוג ומשפחה. כל הנושא של הטיפול הזוגי והעיסוק בתחום הפרטי בין בני זוג בחברה הפלסטינית ובחברה הערבית הוא מוגבל מאד. "אין שיח, אין חינוך לפעמים אין מילה לאברי מין ואומרים "זה למטה" או "הדבר ההוא למטה" והרבה בנים ובנות לא מגלים את הגוף שלהם ואין להם ידע". אנשים לא האמינו בה, אמרו לה שערבים לא מדברים על נושאים פרטיים. הציעו לה למצוא לעצמה מקור פרנסה אחר. היום יותר מ 12 שנים שבהן הקליניקה שלה היתה היחידה בתחום, יש בה 12 אנשי צוות מטפלים: 11 נשים וגבר אחד
צעירים, חרמנים ותאבי בשר, דוקותיים במדבר עם המסך הלבן. "אנחנו לא רוצים לקחת חלק במשחק" אומרים גילברט וגבריאל ברויד חברי להקת המסך הלבן בפסיטיבל אינדינגב 2016.
המהנדס חוסני קטאוי מתכנן מסגדים הגורמים לאדם לחוש קטן מול אלוהים. איך מתכננים מסגד? ואיך פועל המודל הכלכלי? "כל יום שישי מבקשים מאנשים לתרום, יש גם בעלי מקצוע שתורמים עבודה"
יאיר רביב, נשוי אב לשניים בן 39 מתל אביב, יושב ראש - קאנה, העמותה הישראלית לקאנביס אחראי. מוכן ללכת לכלא למען הזכות לעשן קנאביס.
חוק הראשון אומר – רובוטים לא יפגעו בבני אדם החוק השני אומר רובוטים תמיד יעשו מה שאומרים להם אלא אם כן זה פוגע בבני אדם והחוק השלישי אומר רובוטים תמיד ישמרו על עצמם אלא אם כן זה עומד בניגוד לחוק השני או לחוק הראשון. פרופסור גל קמינקא מהמחלקה למדעי המחשב עוסק בבינה מלאכותית וברובוטיקה כלומר מה שמעניין אותו זה איך לגרום לרובוטים לתפקד כחלק מקבוצה. המשיכה לרובוטים התחילה אצלו בגיל מאוד מאוד צעיר. באיזו מודעה בעיתון ראה הפרופסור מבר אילן, רובוט צעצוע. "מאוד רציתי שיקנו לי אחד ואבא שלי שאל שאלה מאוד הוגנת הוא שאל: "אבל מה זה עושה?" והתשובה הייתה "כלום" מאז אני מתעניין במה רובוטים יכולים לעשות". אז כל הדברים האלה שאנשים נוטים לא לעשות אותם כשהם לא רוצים, כלומר שלושת הממים: מלוכלך - משעמם - מסוכן מבחינתנו החזון הוא שרובוטים יחליפו אותנו בזה.
מה הם כסף, זמן והשקעה בטיפול מול חבר על ארבע המלווה אתכם שנים? דוקותיים עם ג'יליאן, אונקולוגית של כלבים. "אנחנו לא מצליחים לרפא אותם. אנחנו מנסים לדחות את החזרתיות של המחלה כל הבעלים שמחליטים לטפל יודעים שאף אחד מהכלבים שלהם לא הולך לשרוד הם יודעים שיש להם מעט זמן עם הכלבים אבל שהזמן הזה צריך להיות מושלם"
אסתי בן אלי שדכנית ומנחת נישואין, גרה בירושלים, שכונת הר חומה, נשואה ואמא לחמישה ילדים מחפשת עבור אנשים עם צרכים מיוחדים מישהו שיאהב אותם כמו שהם
סובלים מעייפות, כאב ראש, בעיות קשב וריכוז? מיכאל רז, מציע לכם להרחיק את הנייד מהאוזן ולהתחבר לאינטרנט קווי. "פתאום אנשים צעירים מקבלים סרטן ולא יודעים למה". מיכאל רז מחבר הספר בצל הקרינה בן 74 מנתניה. חוקר פרטי לשעבר מתעסק בהתראה וייצור ציוד להצלת אנשים מנזקי הקרינות מיכאל אומר שכולנו חיים בתוך אסון "שואה אלקטרומגנטית" לדעתו מדובר בנשק להשמדה המונית. מבחינתו הקרינה מטגנת אנשים, ומשפיעה על מצב הרוח של הישראלים כולם. "החברות ירוויחו פחות אז הן לא רוצות, הן רוצות להרוויח יותר ושתמותו יש יותר ויותר אנשים שרגישים לקרינה ואיפה הבעיה העיקרית הזאת נמצאת? בבתי ספר חושבים שהם היפר אקטיביים, מתחילים לתת להם ריטלין כשבכלל זה לא קשור אם היית מבודד אותו מהקרינה האלקטרומגנטית הילד הזה היה פרפקט". ובכנסת לא עושים שום דבר.
אין גברת, יש מרת! קלודין שובל, בת 60, תושבת חיפה, מפתחת גוף, אמא לארבעה ילדים וסבתא לנכד מעבירה את סיפור חייה. התחילה פיתוח גוף לפני 10 שנים והייתה נשואה 24 שנים.
סעוד חוואלד - רב סמל מתקדם במשטרת ישראל בן 39, נשוי, אב לבן ובת משפרעם מפקד סיור בתחנה אזורית סומך שפרעם. "כאנשי משטרה אנחנו כולנו אחים, שוטרים למען אזרחי מדינת ישראל אתה חי בתוך חברה שהיא כוללת הכל אני... ערבי, בדואי, נוצרי, דרוזי, מוסלמי הכל אני אני אדם ישראלי לכל דבר כשאני טס לחו"ל אני נפגש עם המון ערבים שם "מאיפה אתה?" מדברים פה, שם אני אומר להם "מישראל" הם אומרים לי "מה, מה ישראל? מה זאת אומרת? למה אתה לא אומר פלסטין? "אז אני אומר להם "כי אנחנו הערבים היחידים בעולם, אולי שחיים בכבוד עד עכשיו" "תסתכלו על העולם הערבי מה הולך איתו הרוגים, הרוסים, יתומים, מהגרים אז אני גאה בעצמי שאני חי במדינה חלק בלתי נפרד מהמדינה גם מבחינת חובות וגם מבחינת זכויות לאט, לאט את החובות אני נותן, למרות שאני לא חייב ואני חושב שאני מקבל את הזכויות בהתאם אני בחרתי כן להתגייס"
בדרך לטור בסוריה עוצרים בקרית ביאליק: גיא וטירן מלהקת Ferium לא משרתים אידיאולוגיות של אנשים זרים ופורקים זעמם במטאל בועט. גיא גולדנברג, 25 וטיראן עזרא, 25 עושים מטאל מגיל 18. בפסטיבל המטאל בגרמניה זכו ב wacken metal battle. מאמינים שאנשים שיוצרים רואים את העולם כמשהו בר שינוי. ובשביל ליצור אומנות טובה החומר האנושי צריך לעבור איזושהי טלטלה. "בתכלס במקומות הכי קיצוניים יש שם אנשים שחושבים שונה, מחוץ לקופסא הרבה מהלהקות האלה מחפשות אנרכיה חיובית שכולם חיים בהרמוניה טבעית, כמו חיות בגלל זה יש איזו אגרסיה אמיתית אצלנו שרוצה להתפרץ אצל כל בני האדם. לשנות את העולם זו המהות שלנו, כולנו צריכים לשאוף למקום הזה של לעזור אחד לשני. אומנות תמיד היתה דרך למסור את המסרים האלה לתת מודע של אנשים כי רק ככה באמת נוכל להגיע למצב שאין גבולות בעולם וסוף סוף נוכל לעשות טור בסוריה"
איך הפכה אלמנתו של יעקב אלפרון לאושיית רשת? דוקותיים עם ד"ר אהובה אלפרון "אני הד"ר אהובה אלפרון אני אם חד הורית ל7 ילדים אני כבר סבתא הייתי בטוחה שאף אחד לא מכיר אותי ברגע שגיליתי את הרשת הזאתי וסתם כתבתי היי אז בעצם הבנתי שנחקקתי בזיכרון של לא מעט אנשים אני אוהבת מדי פעם גם להשתטות אנחנו... בסך הכל בני אדם, לא צריך להיות...מקובעים לדמות שהלבישו לי"
כמה עולה ווילה ביצהר ואיך תוכלו להרשות לעצמכם צמוד קרקע בהר ברכה? דוקותיים עם מתווך הנדל"ן מהשומרון - יהונתן עוז דרורי
ג'קי מקליפורניה עשתה עלייה רק כדי לגדל קנאביס איכותי במדבר הישראלי
עד שיתפרסם בעצמו כמוזיקאי, צ'ינו פפרצי מבהיל פליטי ריאליטי וסוגר את המינוס עם תמונה של אורית פוקס ונחש
אמיר ירושלמי הוא ילד טוב ירושלים ביום, ובלילה הוא מפיק מסיבות שגם המאפיוזים הגדולים ביותר של מחוז סצ'ואן דופקים בהן את הראש.
בגיל 24 ועם סינית שוטפת, רז גל-אור הוא כוכב רשת שמנהל חברת "וולוגרים" עם 30 מיליון עוקבים, ומשוכנע שהוא הכוכב הישראלי הכי גדול בסין. כן, אפילו יותר מערן זהבי
עידן ברוקס, בן 34 ממושב מתן הגיע לצ'נגדו לפני עשר שנים והתאהב במקום. מהר מאוד הוא גילה שילדים סינים לא משחקים הרבה בחוץ ומאז הוא לוקח אותם החוצה ונותן להם חווית ילדות ישראלית
שירה זלצר, בת 35 ואמא ל - 6 ילדים, הקימה לפני 8 שנים בית תוכנה והביאה את בשורת ההיי טק לירוחם הקטנה. למרות ההצלחה, היא מתעקשת להישאר ולגדל את ילדיה בעיירה הצנועה גם אחרי האקזיט
אם תשאלו את פאנג יונג טאנג, הישראלים והסינים דומים זה לזה, אז מה הפלא שהאחרונים התאהבו בקרב מגע, ובסינית - מאג'א שו?
יובל אובחן כילד בעל אוטיזם, והחל לקבל תרופות פסיכיאטריות כבר מגיל 12. תופעות הלוואי היו קשות, והוא היה פוגע בעצמו ובסביבתו, עד שהמצב היה כבר בלתי נסבל. אך מאז שאמו אביגיל החלה לטפל בו עם קנאביס, היא ראתה אותו משתנה לנגד עיניה. כעת היא פועלת לקידום זכויות לילדים עם אוטיזם כדי לעזור למשפחות נוספות
טומי שחם כבר לקח את חתנו הגרמני לסיור במחנה אושוויץ, המקום המקולל בו גדל, ומקווה שלאחר שיאריך ימים, הוא יהיה האחרון עם מספר על היד.
מועדון הקרב של עודד בן דב מהיישוב כליל, מורכב מ Fight Lab ומFight Love. נלחמים בידיים חשופות, מעוררים את הלוחם הפנימי. רוצים לגעת בתקשורת הבלתי אמצעית הישירה בין בני אדם, להתנסות באחוות לוחמים והתגוששויות, החברים בכליל חיים Off Grid לא מחוברים לשום רשת של המדינה, של תשתית. לא ביוב, לא חשמל, לא טלפון. עודד מחפש את הטבע שלנו כיונקים להתגושש, להרגיש. זה טבוע בנו בDNA. אומנויות הלחימה הם כלי להעבר מסר במקומות החיובים זה חיבוקים, במקומות שאנחנו קצת רוצים לבדוק גבולות ולהכיר אחד את השני טיפה יותר, אז זה כבר מתחיל להיות קצת לדחוף קצת למשוך
הצבא הוא ביתו השני והחבר'ה מהגדוד הם אחיו; אחמד מראה שהכל יכול לקרות
עאדל בן ה-17 הוא אחד משלושת הסקייטרים היחידים בעיר העתיקה בירושלים. הוא מחליק במגרש כדורגל ברובע היהודי וחוטף על זה ממכרים מוסלמים, אבל מה לעשות שזה המקום השטוח היחיד בעיר העתיקה? והגרפיטי "מוות לערבים" שמרוח שם? בקטנה, הוא כבר התרגל לגזענות שנמצאת בכל מקום, ובימים אלה הוא פועל להביא שלום בעזרת קבוצת אינסטגרם משותפת לערבים ויהודים.
מהשירות ביחידה מובחרת יעקב יצא עם פוסט-טראומה, שלא נתנה לו לישון, אבל גם הובילה אותו לתפקיד מנכ"ל חברת גידול קנאביס רפואי. היום הוא מתמודד עם גניבת 350 קילו מריחואנה וחטיפת עובד משתלה ומקווה להביא שלווה למתמודדי טראומה נוספים.
ויקטוריה לופטמן מחברת בין משפחות לכלבים ומוצאת להם בית לכל החיים
עודד, שאהבתו לגלגלים הובילה אותו לפתוח עסק מקומי ומשגשג, ייצר מעל 5000 קורקינטים והכל תוצרת הארץ.
צבי אדרי מנהל כבר 13 שנים את תחנת המיחזורית אל"ה באזור התעשייה של חברון, מובלעת של דו קיום אמיתי, ממש כמו במרוקו בה יהודים וערבים הם אחים וגרים זה לצד זה. מבחינתו זה התגלמות חזון הציונות.
בגיל תשע וחצי ערן קנה לאימא שלו קלטת של אלביס, וכך החל לו סיפור האהבה שלו למלך שנמשך עד היום בהופעות שבועיות ב-''פונדק אלביס''.
בגיל 13 הוא התחיל לייצר משחקים ולמכור אותם באפ-סטור. בגיל 16 הוא קיבל חצי מיליון דולר. בגיל 18 הוא עבר לסן פרנסיסקו. והיום בגיל 23 עם צוות של 100 עובדים ברחבי העולם כולל יפן וארה"ב, אידו ג'ינו הוא מנכ"ל (ומייסד) של RapidAPI.
"כשאמרו לי שאני בצוות של הקורונה - נבהלתי". ברוך פזינצ'בסקי הוא חסיד גור שעובד בחברה קדישא בחולון, ורואה את המוות יום יום בעיניים. בימי הקורונה האתגר אפילו יותר גדול: כל נפטר נעטף בשני ניילונים ומזוהה על ידי משפחתו בעזרת תמונה. אפילו שהוא מאמין שיש מישהו שמוביל אותו, ברוך מודה: "זה קשה".
דפנה, אמא ל-11, לא מפחדת ללכת לבד בשער הפרחים, אבל כן חוששת על ילדיה
איך נראה הרגע בו אופיר אדליס מרעות, מתבשר שמונה לסגן נשיא אינטל העולמית? כאן מתלווים לארכיטקט צ'יפים שלא שוכח שבסוף הכל בעצם רק חול.
שי, בן 35 מאשקלון, מנקה בתים ורקדן, מדלג על חדר הכושר ועובר ניתוחים פלסטים לבניית קוביות בטן וחזה שרירי
סניקרהד" הוא כינוי לאנשים עם תשוקה לנעליים נדירות, שאוהבים לרדוף אחרי זוגות שנחשבים לבלעדיים ואי אפשר למצוא בחנויות רגילות. סתיו, "סניקרהד" בעצמו, לקח את התחביב צעד אחד קדימה והפך להיות "פלאג", כלומר הוא משיג סניקרס נדירים בשווי אלפי דולרים ומוכר אותם לכל מי שרק מוכן לשלם, והרבה.
טופאק, ג'ון לנון, סלאש, הרב עובדיה - את כולם מצייר באבק איש הגרפיטי של מגדל העמק, בנצי ברופמן. את הקולות שאמרו לו בילדותו שהוא אפס ועצלן הוא לא שוכח - והציור הוא הניצחון שלו.
בובה של נתניהו? פותחן הילארי קלינטון? גידי הוא אספן נלהב של בובות של פוליטיקאים ומנהיגים מהארץ והעולם ופרופסור למדע המדינה
פאני בר-לוי היא "ד"ר ואגינה", מתעסקת בטיפולים אסתטיים ואגינלים
כל העיר מפוצצת בכלבים, מאז הקורונה 15 חברים שלי אימצו כלב". עיני היא מאמנת כלבים מקצועית שהתחילה את המסע כבר בגיל 15. למה אנשים בתל אביב מגדלים כלבים? "הם זקוקים למענה רגשי".
יצחק יעקבי בן ה-92 נולד בהונגריה. הוא הגיע לאושוויץ ב-44', היה החשמלאי הראשי של המחנה וזה מה ששמר אותו בחיים.
סרן אופיר חורי, בת 23, גדלה על רקע נופי הכנרת וידעה מגיל צעיר שהיא רוצה להיות מפקדת ולוחמת בחיל הים. כיום היא האישה היחידה בצה"ל שמפקדת על כלי שיט. איך זה מרגיש עבורה לשרת בספינה אחת עם גברים? האמת? זה אף פעם לא היה אישיו, כשעושים הכל ביחד בספינה קטנה - מרגישים בעיקר כמו משפחה
עד שהוא יגשים את החלום שלו להיות שחקן מוכר, בניה שאנני משתמש בריקשה כדי להיות על ''במה'' ולשיר בקולי קולות.
"יש לי 60 משפחות עד אשקלון שאוספות בקבוקים מהשכנים". כשהיה בן 84, שלמה ולדמן מקיבוץ חצור התחיל לאסוף בקבוקים כדי לממן מחנה קיץ לילדים חולי סרטן. הוא קבע לעצמו סכום בלתי אפשרי - מאה אלף שקל. בקבוק אחרי בקבוק הגיע לסכום, ועכשיו הוא שואף לשיא חדש: חצי מיליון בקבוקים.
הוא צולף בנשק, הוא מנגן בגיטרה, הוא משרת בצנחנים - וחסרות לו כמה אצבעות. איתן גיל כבר שנה וארבעה חודשים בצבא, והוא לא נותן לשום דבר לעצור אותו. "למזלי נולדתי ככה, יש כאלה שנולדים במצב הרבה יותר גרוע".
הילל, מתווך דירות אשקלוני, התעוור בתאונת דרכים בילדותו. כיום, למרות שהוא רואה חושך מוחלט, הוא מנווט בעיר ומכיר כל פינה - כמו ''וויז אנושי''.
הראל, ראש מכינה קדם צבאית בלוד, ראה את ההתפרעויות הקשות בעיר ונואש מאוזלת ידם של השלטונות. אז הוא החליט להקים כוח משמר אזרחי במטרה להגן על היהודים- ולמנוע פרובוקציות של קיצונים משני הצדדים.
כשאדיב אבו עאסי היה בן 3 הוא גילה פרטים שאיש לא ידע על חייל מג"ב שנהרג ממש באותו זמן שבו נולד. משפחתו הבינה שאין זה מקרה: נשמתו של החייל התגלגלה לגופו של אדיב. היום הוא בקשר טוב עם בנו מהגלגול הקודם, שגדול ממנו בתשע שנים.
שי טרא ליטמן הוא "ילד, לבן, שמן ועשיר" ולא מתבייש לצעוק את זה על הבמה בלי חולצה, אחרי שנים שהתבייש בשומן שלו ובמי שהוא. במשך שנים הוא חי לפי התוויות ששמו עליו - ילד בעייתי, מוזר, שמן והומו. היום הוא עושה את האומנות שלו וגאה במי שהוא.
במשך ארבע וחצי שנים ילנה היתה חשפנית שעברה סיטואציות קשות וכואבות. היום, אחרי תהליך יציאה אמיץ שבו הבינה שהיא קורבן שצריך לקבל עזרה, היא עוזרת לנשים במעגל הזנות.
הישראלית שחצתה את תעלת לה-מאנש בשחייה: הצטרפנו לאבישג בעודה חוצה את הכנרת בניסיון לשבור את השיא שלה
למרות האימונים המפרכים, למרות הסטרואידים שמקשים על הגוף, למרות ים של תוספי תזונה - אור מגדסי מחולון לא מוותר על החלום להיות 'מר ישראל', אלוף האלופים בקטגוריה החשובה ביותר. איך תסתיים התחרות?
אילת לויט היא אמא של אופיר דיין, מתעמלת בנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית. החלום שלה היה ששתי בנותיה יעמדו על הפודיום באולימפיאדה, אבל אחרי שאריאל פרשה, היא נשארה עם חלום אחד: שאופיר תחזור עם מדליה. האם אופיר וחברותיה יזכו בתחרות?
יוצרים קשר עם פדופילים ברשת, מציגים את עצמם כילדים, אוספים עליהם מידע ומעבירים את החומרים המרשיעים למשטרה: סהר קאשי יזם את ''שומר מסך'', פרויקט חברתי ללכידת פדופילים. כמה פדופיליה נפוצה בישראל? "זה קורה המון, רק היום יש לנו שלושה".
עמית שמיר לא הסתפר 20 שנה, לא קנה בגדים 5 שנים ולא קנה אוכל כבר 3 שנים. את כל מה שהוא צריך הוא מוצא... בפח. "אנחנו חיים בבזבוז יתר של תרבות צריכה מטורפת, מתישהו ייגמרו המשאבים". וכמה כסף הוא מוציא בחודש?
לאברהים נססרה מלקייה יש 32 אחים ואחיות, ב-מ-וו בחצר ועסק משפחתי שבו עובדים מאות בדואים מהדרום. הוא מייצר מנות חמות לכל רחבי הארץ ואומר שיהיה פה טוב: "המציאות השתנתה, הצעירים הבדואים באקדמיה". ומה לגבי המהומות? "אלה צעירים עניים שאין להם עתיד"
בלב חברון או בכיכר דיזינגוף - חמוש בגיטרה הזמר סיני תור משתדל להביא אור לעולם וחיבור בין אנשים בעזרת הצלילים
תחת זהות בדויה ותחפושת, פאני יוצאת לשאוב מידע כחוקרת פרטית סמויה
נרות, עוגה (בלי סוכר) ולפעמים פרחים. ישי בלנקרוט גייס כסף ויחד עם צוות המתנדבים שלו והמתנדבים של הקרן לרווחת נפגעי השואה מארגן מסיבות ימי הולדת לניצולי שואה, שלא פעם מתגוררים לבד. עד 120!.
לגלעד יש את הזקן התשיעי באורכו בעולם. לאחר שסבל מגילוחי זקן בצבא החליט לצאת למאבק פטור זקן לכולם בצה"ל - הוא מחלק מדריכי פטור זקן לחיילים לפני גיוס ומברך בברכת "בהצמחה בגיוס"
יונתן ליבר, איש חתולים, דואג לחתולים של יהוד כבר שבע שנים, שעה-שעה במסירות אין קץ, ולא עוצר גם כשהשכנים מגלים התנגדות או מוגשת עליו תלונה.
סבא של משה פרידמן ייסד את העדה החרדית. משה עצמו ייסד את "קמא-טק" - חברת הייטק חרדית. "מה שצריך בהייטק זה אנשים עם יכולת למידה - וזה בדיוק מה שחרדים עושים כל היום", הוא אומר. ומי בחור הישיבה שהפך להאקר ונכנס לרשימת ה-"30 מתחת ל-30" של מגזין פורבס?
"מצאתי גו פרו ולקחתי את זה לעצמי, ואז הבנתי שזה לא סבבה והתחלתי להחזיר לאנשים דברים שהם איבדו". עומרי וקנין, בן 21, מוצא אוצרות בנחלים, במעיינות, וגם בכנרת - ומחזיר אותם לאנשים שאיבדו אותם. "מישהו שהחזרת לו משהו פשוט קופץ משמחה".
אחרי ששירת בגולני וסרטון שלו יורה בנגב הגיע עד הרמטכ"ל, תום הקים עם חבר את ''פארטי בוי'' והם עושים שמח (בלי חולצה ובלי מכנסיים) במסיבות רווקות. "אנחנו לא זונות, אבל תמיד היה בנו סוג של חשפנות", הוא מסביר. ומה הערים שהכי אוהבות מסיבות רווקות?
מוטי כץ מתגורר בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב אותה הוא מכנה ''רחוב החלונות האדומים של ישראל''. במרחק של מאה מטר בלבד משדרות רוטשילד קיימת מציאות בה בכניסה לכל בניין מגורים יש בית בושת, ובכל פינת רחוב יש תחנת סמים. המשטרה? לא מטפלת. העירייה? לא יודעת כיצד להעלים את הזנות. יחד עם השכנים הוא יוצא למאבק למען עתיד השכונה.
תמר ועדי מנגנות בלהקת הפאנק "דף צ'ונקי" שזה בנות ברוסית. הן לא שותות, לא מעשנות, אוכלות טבעוני ומוכיחות שגם בנות יכולות לנגן פאנק עצבני, לרקוד פוגו ולהיות BAD ASS, ועדיין להישאר ילדות טובות. דוקותיים עם להקת פאנק באינדינגב.
שלום מכלוף, "החבר שלום", הוא רב שמקדיש את כל כולו להפצת השמחה בדרכו המיוחדת ולפי רבי נחמן. "אני מפורסם בתור בן אדם שמשמח ומצחיק אנשים ולא בתור רב שמתיימר להגיד: אני מתקן את העולם".
אושרי ג'יבלי מנהל את מועדון הגולדן שמארח זמרי מזרחית ודיכאון. הוא מוחה על הסטיגמה של המכות והבלאגנים, וחולם לייצג זמרים בקיסריה.
מקלנסווה, מטירה, מטייבה, מצור יצחק, מכפר סבא ומהרצליה פיתוח - כולם נאספים ב''סמוקי מונקי'' של כארם, קופי שופ משותף ליהודים וערבים מטופלי קנאביס, בו אפשר למצוא בנוסף למוצרים הרגילים גם קנאפיס - כנאפה בתוספת שמן קנאביס.
שמוליק קופץ לבמה בלי מצנח ומרקיד מאות אנשים מתוך שמחה. בעזרת המון הומור, שהתפתח בעקבות טרגדיה אישית, הוא מכניס אנשים לקצב
''צריך שריטה מסויימת, גם בשביל לעסוק בזה וגם בשביל לקבל טיפול כזה". שרונה פרנסקי מגדלת נחילים אי שם ביפו, איתם היא מטפלת באפיתרפיה - רפואה באמצעות מוצרי כוורת, בראשם הארס של הדבורים.
עם פמליה שמתלווה אליו לכל מקום, צגאי בוי רוצה לעשות מוזיקה בלי שכל שיחה תגיע ישר לשייכות שלו לעדה האתיופית. והחלום שלו? להגיע מרמת אליהו בראשון לציון, ''בברלי הילס'', היישר אל הבמות הבמות הגדולות בחו"ל.
איפה עובר הגבול בין ונדליזם לבין אמנות רחוב? אמנזיה מרסס גרפיטי בחיפה, אבל אף פעם לא בכניסה לבתים פרטיים, וגם יצא לו לחזור בצבע לבן את הקירות של בעל עסק ש... פחות התחבר. וגם- מה ההבדל בין אנשי הגרפיטי של חיפה לאנשי הגרפיטי של תל-אביב?
- אלכס זילוני התגייס ל''הגנה'' בגיל 17 והיה חבר ב''נודדת'', יחידה שיצאה מגבולות ישראל. בגיל 106 הוא מתגעגע לתקופה שלפני 50 שנה, מאמין שה''הגנה'' יכלה לתרום לחברה הישראלית גם היום, ומעניק לאיתי טיפים לאריכות ימים: לא לשתות הרבה אלכוהול, לישון מספיק, ולהפעיל את הגוף והמוח.
מיקי אילון, בת 32 וחצי מראשון לציון, ''צדה'' חלליות בשמיים, עורכת מפגשים גלקטיים ומרגישה שהיא גלגול של נשמה חוצנית, ושהיא ושכמותה הגיעו לכדור הארץ כדי להציל אותו.
חזרנו לרומי, איש היונים של רמת גן, וגילינו שלמרות אירוע מוחי שעבר הוא ממשיך להגיע בוקר-בוקר מדירתו הקטנה לכיכר כדי להאכיל ''בכפייתיות'' את היונים. הן מצידן הכפילו את מספרן בשלוש השנים שעברו מאז הדוקותיים הראשון (השמועה אומרת שגם היונים של פתח תקווה מגיעות לבקר). המסר שלו: "אם חטפת אירוע, במקום להתמסר לרחמים העצמיים, קח את עצמך בידיים ותנסה לחזור לעניינים''.
"נותן לחיה כבוד אחרון ומודה לה על ההזדמנות": נועם אוסף חיות מתות מצדי הכביש, ופושט את עורן עבור האוסף האישי שלו. מבחינתו, הוא מעריך את יופיין במקום שיתבזבזו ויסיימו את חייהן בצורה לא מכובדת.
אסא פז וסיוון, אשתו, מנהלים את הגמ"ח המרכזי להסרת קעקועים בלייזר, בו מתאפשר לנשים וגברים שהתחרטו על הקעקועים שלהם להסירם בלי לשלם כסף רב. איך זה התחיל? לפני שחזר בתשובה עשה בעצמו קעקוע עם הסמל של היחידה שלו בצבא, עליו התחרט.
מהיאכטה במרינה אשדוד בה הוא מתגורר, דין בראון יוצא לרחובות ולקניונים כדי למחות נגד הגבלות הקורונה, המסכות ומתווה התו הירוק - ''אני הדלקתי את המדינה''
טפיי קודה, בן 30, במקור מטוקיו ועכשיו מתל אביב, הוא מהנדס תוכנה של קוד פתוח ואולי היפני היחידי שעובד עבור חברה ישראלית. בשנתיים וחצי שהוא כבר בארץ הוא הספיק להתרגל להבדלים בין התרבויות ואפילו ליהנות מהם. הוא רק מודאג שברגע שתסתיים הויזה שלו והוא יחזור ליפן הוא כבר לא ירגיש יפני - ''לאט לאט אני הופך לישראלי''.
אלין שחר, בת 38 מירושלים, התחילה לרקוד מתוך כאב גדול. כשהייתה ילדה הרגישה לא רצויה והתחילה להשתמש בסמים עד שבגיל 18 עברה אירוע קשה שלאחריו הצליחה להיגמל. גם כיום יש מי שמכנים אותה חשפנית או רואים בריקוד הבטן דבר זול, אבל בשבילה זו תרפיה לנפש, אמנות, והדרך שלה לגרום לאנשים לאהוב אותה, הדבר שהיא רוצה יותר מכל.
"הפער בינינו מחבר": רבקה ועשרת ילדיה נאלצו לנטוש את ביתם שבאוקראינה בעקבות המלחמה ומתארחים בביתה של משפחת אלטר החילונית, בבאר יעקב. כיצד מסתדרות המשפחות עם פערי התרבות ביניהן? איך נראה היום-יום המשותף?
"הלחץ בישראל ממהר את הנשירה": ד"ר שאלתיאל משתיל שיער כבר עשור, אך עדיין כל השתלה היא אתגר חדש עבורו.
"יוסף לא דיבר, אני אדבר": כמה חודשים לפני שבנה של פרנוס סלמסה מת, הוא נאזק, חושמל והופקר לאחר התקלות עם המשטרה המקומית. היום היא יוצאת להשמיע את קולו במאבק באלימות המשטרתית ובגזענות.
יש הרבה דרכים יצירתיות להתמודדות עם הפחדים שלנו. בגוש עציון, הטרנד האחרון והלוהט הוא הליכה על גחלים. איך מצליח בארי שפירא בן ה-27 לסחוף אחריו אנשים לעשות זאת דרך כפות הרגליים?
מה עובר על לוחמי מג"ב בימים של מתיחות שיא? איתי אשר הצטרף ליחידת האופנועים של משמר הגבול שמוכנים לנטרל את המחבל הבא ויעשו הכל כדי להגביר את תחושת הביטחון בקרב האזרחים.
אפרת סיימה את בצלאל בהצטיינות, אבל החליטה להיות חשפנית. היא מאמינה שחשפנות זו אמנות, מודה שהתחום קשה וכועסת שסגרו את המועדונים שבהם אהבה להופיע
על החומות המתפוררות של אצטדיון דימונה נשבר שיא גינס לציור הספריי הגדול בעולם שיצר אדם אחד. הכירו את אבי טל, אמן הגרפיטי מבאר שבע שצובע את הנגב עם ספריי.
שיראל עזריה הפסיקה להחליק את השיער והתחילה להרגיש הרבה יותר שלמה עם עצמה.
כשחן עברה להתנחלות היא חששה שלתושבים יהיה קשה לקבל אישה טרנסית. עכשיו כשיש לה עסק מצליח היא מקווה למצוא בן זוג שלא יהיה קנאי למילה שהיא הכי שונאת - "דיסקרטיות".
במקום לשבת בבית, הסבתות של של עמק הירדן קמות מוקדם בבוקר ויוצאות לחתור בשיא הכוח.
טרי עזבה את הסקייטבורד כי בבית הספר בגרמניה צחקו על התחביב שלה, אבל כשעלתה לארץ החליטה ללכת עם הלב ועכשיו היא רוקדת על לונגבורד כמו בלרינה מול הים התיכון
אביו היה קס מכובד באתיופיה, אבל בארץ קראו לו "ספק יהודי" ודרשו ממנו לעבור גיור וברית - אז אפרים החליט ללכת בדרכו ולהיות מנהיג דתי. אפרים הוא הקס הראשון שנולד בישראל.
גם כששרפו לו את הקופי שופ בטירה זה לא עצר את כארם להמשיך למכור קנאביס (לא תאמינו איפה). איתי אשר חזר ל''סמוקי מונקי'', קופי שופ משותף ליהודים וערבים מטופלי קנאביס, כדי לבדוק מה נשתנה
לנה שולחת את הילדים שלה ללמוד בכפר ערבי בוואדי ערה. בתור אמא יהודייה היא מסרבת להיכנע לפחד בתקופות של מתיחות ביטחונית, גם אחרי שמהאזור יצאו רוצחים לפיגוע בחדרה: "הניצחון שלנו יגיע כשזה יהיה נורמלי לחלוטין"
ראסטה חי חולם למכור מריחואנה בחנות העישונים שלו בתל אביב ונחוש להביא את הלגליזציה בעצמו. בינתיים הוא חי בבני ברק, שם הוא יוצר מוזיקה מהלב ומגדל באהבה את בנו.
אוסנת התחתנה עם בית הפול בבאר שבע. שם הכירה את בעלה, איתו היא עובדת במקום 35 שנה ואת המתכון הסודי היא לא תגלה בחיים
השיער של אביטל נשר כולו מכף רגל ועד ראש בגיל 9. היא כבר השלימה עם זה שהשיער שלה לא יצמח מחדש, אבל מתפללת לאלוהים שיחזיר לה את הריסים. הפעם, דוקותיים בפרק על מי שגדלה בדרום מוכה הקסאמים ופיתחה תסמונת התקרחות - אלופציה.
הכירו את טל שאחראי לאחת ממסעדות הפסטה המצליחות בתל אביב, אבל בואו נגיד בעדינות, לא אוהב לעבוד: "אני רוצה שבעתיד המסעדה תיסגר, זה החלום"
רחל מארגנת טיולים של ילדים פלסטינים לחוף הים בתל אביב. היא שמאלנית גאה שמתמודדת עם חשדנות משני הצדדים, מודה שיש לה פריבילגיות ומאמינה שהיא משתמשת בהן לטובה
הלקוחות שלו הם אנשים עם הרבה מאוד כסף, כאלו שנולדו למשפחות עשירות או הייטקסיטים שעשו אקזיט שני ויותר. הפעם, דוקותיים במרכז המכירות של פרארי בישראל. מי אתם אנשים שקונים רכב ב-2.5 מיליון שקל?
אלכס הוא מורה לריקודים סלוניים במעלות תרשיחא שבצפון הארץ. בתור ילד הוא חטף לא מעט בגלל החיבה שלו לריקוד, וכיום אחרי שהפך את התחביב למקצוע, הוא נחוש לגרום לכמה שיותר גברים להפסיק להתבייש ולרקוד כאוות נפשם
ברק נפצע כשהיה גולנצ'יק וסוחב צלקת נפשית. כיום הוא גרוש עם ילדים, גר בזולה על הכינרת וחולם לפתוח חווה טיפולית להלומי קרב
הכירו את יריב, שמקפיץ מלאווחים באוויר בג'חנון בר בשוק מחנה יהודה: "כל הזמן שואלים אותי מה אין פה תימנים? למה, כל מקום שאתם הולכים לקנות בו פיצה זה איטלקי?"
הן יוצרות ביחד, גרות ביחד, ישנות ביחד ואפילו חולמות את אותם החלומות. קארין וניל הן תאומות זהות שעושות (כמעט) הכל ביחד גם בגיל 33: "מישהו ניסה להוריד ציור שלנו ל-10,000 שקל, שילך לחנות מזכרות"
לירון מור, בן 35 מראשון לציון הוא בעלים של מכון פירסינג בתל אביב ואחד מאנשי הסייבורג הראשונים בישראל. חיבתו לתוספות ושינויים בגוף הובילה אותו להשתיל בגופו צ'יפ NFC לתקשורת קצרת טווח, שאיתו הוא יכול לבצע תשלומים ולשלוח הודעות, בלי שום מכשיר חיצוני. את הצ'יפ הוא משתיל גם בגופם של אחרים, ועד כמה שידוע לו בישראל יש כבר כמה עשרות בני אדם שעברו הליך דומה.
דניאל מקדיש את חייו כדי לנקות את הזבל שמטיילים משאירים אחריהם בטבע כי הוא פשוט לא יכול לשאת שאנשים מלכלכים את ארץ הקודש שהוא כה אוהב
משיכים לעקוב אחרי כארם. אחרי ששרפו לו את הקופי שופ בטירה הוא רץ לכנסת כנגד כל הסיכויים, וממשיך לפעול למען הלגיטימיות של הטיפול בקנאביס בעולם המוסלמי השמרן.
הם חושבים שכדור הארץ שטוח, "החלל" זו בכלל הפקה של הוליווד ומשבר האקלים לא קיים. לשיטתם, כל אלו הומצאו בשביל לשלוט בציבור. מה קרה כשאיתי אשר הגיע לתעד את ועידת הארץ השטוחה הראשונה בישראל?
המציל כלב אחד בישראל כאילו הציל עולם ומלואו: ריקי הופכת כל פינה בארץ כדי למצוא כלבים נטושים ולהציל אותם מחיי אומללות והמתה מכוונת. כאן דוקותיים עם המקימה של עמותת אס.או.אס חיות, שגם בגיל 70 פלוס יוצאת לשטח עם צבא של מתנדבים ולא מוותרת על אף כלב שאפשר להציל.
וא לא לקח תרופות ואנטיביוטיקה מעולם, ולמרות שהקיבוץ השתנה מתחת לרגליים היחפות שלו הוא מתעקש להיות פועל עברי פשוט. דוקותיים עם גד הורוביץ, מכופף הבננות האמיתי מקיבוץ דגניה א'.
עומר אדם, מאחוריך: האחים הזמירים מלוד, עלאי וניתאי צרפתי, מופיעים באירועים וצוברים קהל מעריצים: "כשאנחנו באים להופיע אנשים שמחים - וזה עושה טוב גם לאבא שבשמיים". מאחורי כל זה עומדת הסוכנת שלהם שמתפעלת הכל ביד רמה - אמא שלהם
נטלי מודה שהיא מכורה לניתוחים פלסטיים, אבל אומרת שזה לא מזיק. עם גישה לא מתנצלת היא הפכה לכוכבת בטיקטוק, ועכשיו מנסה לשכנע גם את הבת שלה להתחיל
זבל של מישהו אחד יכול להיות אוצר עבור מישהו אחר. ולנטינה אוספת מהזבל את מה שאתם זורקים ומוכרת הכל באינטרנט
כש-40 גרם קנאביס עולה 1,000 שקל בבית מרקחת, אביחי עוזר למטופלים שידם אינה משגת לקנות ירוק רפואי. איתי אשר בעקבות האסיר המשוחרר שהחליט לצאת מחיי הפשע ולהקים את גמ"ח הקנאביס
יש עליכם עין הרע? חמסה על הראש שלכם. הרב מאיר מסלטי מקבל במשכנו אנשים שמבקשים לסיר כשפים. איתי אשר נכנס לקודש הקודשים ועבר טיפול בעצמו
צמד ה"מגפונים" עושים הופעות אבל רוצים לשמור על מסתוריות. את המסכה הם לא מורידים מהפנים בציבור, אולי זה בגלל הסיפור האישי שמסתתר מאחוריה
הכירו את החרדי החדש: קונה בגדים באלפי שקלים, אוכל במסעדות הכי יוקרתיות ועושה טיפולי לייזר. איתי אשר עם כוכב הרשת שלומי כהן
פעם הוא חלם לשבת בכלא, עכשיו הוא חולם להרקיד אלפי אנשים עם המוזיקה שהוא עושה בכלא. איתי אשר עם האסיר שהפך למפיק בין הסורגים
הם מכורים למטוסים, מתרגשים מדלק סילונים ומבקרים בכל כמה ימים בנתב"ג כדי לצלם מטוס ממריא דרך דמעה שקופה. איתי אשר הצטרף לקבוצת רודפי המטוסים - הספוטרים
אין מה לעשות איתו הוא רק רוצה למחות: טל מכין את המיצגים שמככבים בהפגנות והמטרה האמיתית שלו היא שיתופים בסטורי
אחרי שהבין שמשחק פינג פונג עוזר להפחית את הרעידות בגוף, רוני הקים את מועדון "פינג פונג פרקינסון" שנותן תקווה ובריאות לו ולאחרים
יאיר בן חמו מבית שאן מארגן חסימות כבישים בעד הרפורמה המשפטית שקורעת את העם. הוא מאמין בכל ליבו שרק ככה מחאות המתנגדים ייפסקו, ובטוח שבסופו של דבר הוא והקיבוצניקים ימצאו את הדרך לחיות ביחד בשלום
התאומים יואל ומוטי אלון חוו על בשרם את זוועות הניסויים השטניים של הדוקטור הנאצי. עכשיו בגיל 88 הם חיים בירושלים, ואת הקשר המיוחד ביניהם זר לא יבין
אל תצעקו, שלא יגידו שכל המתנחלים ברברים", איתי אשר התלווה לשרח ליסון ולמשפחתה בצעדה באביתר ושמע ממנה על החלום לחזור לבית שהיום הפך לבסיס צבאי.
יגאל סויסה עבר את הדבר הנורא מכל עבור אבא. כיום השליחות שלו היא להזהיר חיילים משימוש בסמים, כדי שלא יקרה להם מה שקרה לבן: ״אני לא בא להגיד ׳נו נו נו׳ לסמים, אבל אני בא להראות מה זה לאבד ילד כתוצאה מסמים״
האובייס זה לרכוב על אופניים רגילים, אבל דאו שני, בן 20 ממיתר, החליט שהוא רוצה לעשות אקסטרים על חד אופן. איתי אשר התלווה לתחרות החד-אופניסטים וגילה קהילה חברתית
ג'וני משמח אנשים בטיקטוק ובבתי חולים, אבל מאחורי החיוך שלו מסתתר לב שבור. איתי אשר עם האיש שמתעקש להישאר שמח
תומר המג״בניק יודע כמה אזרחי ישראל חייבים לכלבים ששומרים עליהם. איתי אשר הצטרף לאחד המבצעים האחרונים שלו עם טסה, הכלבה האהובה שלו שתצא בקרוב לפנסיה: ״אין חברות כאלה״
יצחק אוחיון, מציל בדימוס, חותר על החסקה מגיל 15 וגם עכשיו הוא עדיין מכור לגלים. אפילו הצעירים מקנאים בו על הכושר שלו, אבל בשבילו הים הוא חמצן והגלים הם תרפיה: "תשמרו על כושר ויהיה בסדר, מה הבעיה"
הנשף הכי צבעוני בתל אביב הוא גם הכי סודי: איתי אשר הצליח להיכנס עם מצלמה ל"בּוֹלְרוֹם" - המקום שבו כל אחד ואחת יכולים להיות מי שהם בלי לפחד
אני לא שטינקרית אבל תראה איך הוא נוהג" מאיה קמחי מתנדבת במיזם החברתי "שומרי דרך" בו המתנדבים מתעדים עבירות תנועה בכביש. איתי אשר הצטרף לסיבוב ברחובות ירושלים ושמע ממנה על עבודת השליחות שלה
הצניחה הראשונה שלי: ג'ייק הוא חייל בודד שעלה מקנדה והיום נמצא בהכשרה לסיירת צנחנים. איתי אשר ליווה אותו ברגע המרגש שבו קפץ ממטוס בפעם הראשונה
בגיל 13 מיכאל צוקראן קיבל טלסקופ ומאז הראש שלו מחוץ לאטמוספירה, בחיפוש אחר ערפיליות חלל, לווינים, שמשות וגלקסיות רחוקות
שון בלאיש גדל כחרדי אבל זה לא עצר אותו מלחלום בגדול. הוא בנה אימפיירת הפקות והפך ל"מפיק של הסלבס" עם הפקות נוצצות ומוגזמות. הצטרפנו לחגיגת יום ההולדת שלו וגילינו שהסנדלר לא הולך יחף
בכל חודש ניסו נפרד מאשתו והילדים לשבועיים וטס לעבוד על מפלצת ענקית שצפה בלב ים. איתי אשר עלה על מסוק ויצא למסע עם האשדודי שהתחיל בתור עובד בנמל, וכיום מנהל בגאווה את אסדת קידוחי הגז כריש
נסענו לקרווילה של אורית נוי, מתנחלת שתרמה כליה לחולה ערבי, וליווינו אותה כל הדרך להפגנת תומכי הרפורמה בקפלן תל אביב
הייתם רוצים יום עבודה שנגמר ב-8:00 בבוקר? נתי, טייס כדור פורח, מצא את ג'וב החלומות שלו גבוה בין העננים. איתי אשר הצטרף אליו לריחוף מרהיב בשמי עמק יזרעאל
"אני בתפיסת עולמי ימני, אבל אני יודע שאני שמאלן ובוגד" - הוא נלחם בקרב על גבעת התחמושת והיום הוא מאמין שהוא נלחם בקרב קשה יותר - על עתידה של מדינת ישראל. איתי אשר יצא ללוות את מוקי נין-נון בן ה-77, המפגין הראשון של צומת כרכור
עו"ד ענבל גרשון מייצגת גברים בתיקי גירושין. היא אומרת שנשים בוגדות יותר ועושות מהלכים לא תקינים, אז היא נלחמת בהן "כמו אמא לביאה"
ילדת הפלא של הסקייטבורד הישראלי חולמת להגיע לאולימפיאדה. בגיל 16 שני פז היא אלופת הארץ כבר 6 שנים ברצף ועכשיו היא רוכבת רק עם בנים כדי להיות יותר טובה מהם
תא"ל במיל' גיורא אפשטיין הוא הטייס שהפיל הכי הרבה מטוסים בעולם, את רובם במלחמת יום הכיפורים. עכשיו הוא מתגעגע לתחושה אבל לא מתרגש מהתואר שיאן ההפלות: "בסך הכל עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות".
דני הטביע ספינה מצרית עם טיל לאו במלחמת יום הכיפורים וקיבל צל"ש רמטכ"ל. הלוחם הקשוח משייטת 13 מספר לאיתי אשר על הגעגוע לחברים שנותרו מאחור ונשארו צעירים לנצח
גדוד 184 איבד הכי הרבה לוחמים במלחמת יום הכיפורים אבל הוא גם הגדוד הכי מעוטר במלחמה - שמונה עיטורי עוז, שני עיטורי מופת ו-13 צל"שים. איתי אשר פגש את המג"ד, אברהם אלמוג, שלא שוכח אף אחד מהחיילים שלו
יוסף מעזה מרוויח חמישה שקלים בשעה בניקיון החופים בבאר שבע, אבל כשהוא עובד הוא הכי מבסוט שיש. ביקרנו בדירה שלו וניסינו להבין מאיפה האופטימיות. "הלוואי וכל החיים יהיה לי אישור לעבוד פה", הוא אומר
"מקווה שהוא חטוף": משפחות הנעדרים מגיעות לחמ"ל המיוחד שהוקם, מעבירות בו לילה בלתי נתפס ומורט עצבים
"הם היו 40 מול 10 ואני כבר סיימתי מחסנית אחרונה": ערן שליסל ואיל יונג הצליחו בגבורה אדירה להציל את כל תושבי הקיבוץ
יוני אשר, שמשפחתו נחטפה לעזה, מספר על הסיוט של חייו
אחרי התופת שעבר על קיבוצי הדרום, גם קיבוצים בצפון הארץ בכוננות ספיגה. משה רכז הביטחון מחמש את כיתת הכוננות ומפטרל מסביב לשעון
"זו שואה שנייה": פגשנו את תושבי אופקים שלא מאמינים לזוועות שפקדו את העיר האהובה שלהם, שכבר לא מרגישה בטוחה יותר
איתי אשר ליווה את חטיבת גולני, החטיבה שספגה את המכה הקשה ביותר במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, ושמע מהלוחמים על רוח הקרב שלא נפלה: "אין זמן להתאבל כרגע"
הגורל הפגיש בין ג'אווד לאורן בנסיבות לא פשוטות ומאז הם מחפשים איך לתרום לאחרים במצבם. איתי אשר ליווה אותם כשמסרו כיסאות גלגלים שהכינו לגל ובן ששרדו את הטבח במסיבה ברעים ב-7 באוקטובר
שירה הברון, סטודנטית לקולנוע, לא יכלה אפילו לחשוב על תסריט דימיוני שבו שלט ענק עם תמונות של בני משפחתה החטופים בעזה מתנוסס על עזריאלי. ואז הגיע הטבח בקיבוץ בארי
כבר שנים שאליסף מיארה מצייר על המיגוניות בעוטף ומכניס בהן צבע וחיים. עכשיו הוא חוזר אליהן כשהן מחוררות מכדורים אך לא מאבד תקווה: "הלוואי שלא יהיה עוד צורך בהן".
"כל בוקר אני קמה וחושבת מה אני אוכל לעשות עבור החיילים שלנו": עדי היא ראש ענף ליווי פצועים שמשמשת כאחות הגדולה של החיילים. בכל יום היא מסתובבת באגפי השיקום השונים ועוזרת בכל מה שצריך - מרמת גרביים שחסרות ועד מענקים
ניצב בדימוס שמעון לביא היה מפקד המחוז הצפוני של המשטרה שהתפטר אחרי אסון מירון. מיד עם פרוץ המלחמה הוא מונה ע"י השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לתפקיד פרויקטור חימוש העורף. פגשנו אותו בטקס חלוקת נשקים לכיתות כוננות אזרחיות: "יש סיכון, אבל נכון לעכשיו אנחנו במלחמה והצורך בחימוש גובר על כל סיכון", הוא אומר
בנוף הכי פסטורלי בצפון, פגשנו את סוללת התותחנים ששומרת על הגבול הצפוני ונמצאת שם מהיום הראשון של המלחמה. "חיכינו למלחמה הזאת, זה היה ברור שזה יקרה", הם אומרים. איתי אשר נסע לראות איך בין ירייה לירייה, הם גם מנסים לשמור על השגרה
נעליים נטושות, שמיכות מלוכלכות וסדנאות טיפוליות: ביקרנו במתחם נובה שבקיבוץ שדות ים, שמארח את ניצולי מסיבת הטבע ומספק להם מערכת תמיכה
ספינת הטילים אח"י חץ שומרת על כוחות היבשה שלנו מול חופי עזה, מתצפתת ותוקפת. יצאו לשייט לבדוק איך זה להיות לוחם ימי ומה אוכלים בבטן של ספינה
צוות דוקותיים נכנס לתוך ג'באליה וליווה את המילואמינקים של גדוד אלון שהופכים אבן אבן בחיפוש אחר מחבלים. "שזה לא יהיה כמו צוק איתן. האנשים פה עזבו את המשפחות שלהם, העסקים שלהם קורסים בחוץ, אבל הם יודעים למה הם עושים את זה - כי הגיע הזמן לעשות כאן סדר ולהשיב את הכבוד שלנו"
קובי טרבלסי מפעיל בצומת שובה מקום מפלט לחיילים שנכנסים ויוצאים מעזה. במקום "חנות" עם תרומות של ציוד לחיילים לצד אלפי ארוחות חמות שיוצאות כל יום. "אי השפיות האחרון לפני שנכנסים לעזה ואחרי שיוצאים ממנה", הוא מספר על המקום שהתחיל מעמדת קפה קטנה בשבעה באוקטובר והפך לתחנת מעבר שכל חייל רוצה לעצור בה
אייל גילר יודע שחושבים שהוא "ראש בקיר" או משוגע, אבל הוא לא מוכן לעזוב את הבית שלו בנתיב העשרה. למרות הבדידות והמראות העצובים במושב, הוא מאמין שעם ישראל עוד יצליח להתאושש - וחשוב שהצד השני יראה זאת
רן נאור מעוטף עזה אומר כבר 18 שנה שצריך למגן את כל המדינה. היום, נביא הזעם שבונה מיגוניות - עובד הכי קשה שהוא עבד אי פעם
מערך הסייבר הלאומי בבאר-שבע. ברוכים הבאים לקו הקדמי של מלחמת הסייבר: "התקופה הזאת משנה את ההיסטוריה"
ילדי ניר עוז, וביניהם יגיל יעקב ששוחרר מהשבי, מספרים על השבת שבה נרצחו המון אנשים שהכירו, על המגורים הזמניים בקרית גת, ועל החלום לחזור הביתה לקיבוץ עם כל החטופים
"הציבור החרדי רוצה להיות שותף": אלי ואליהו יורדים דרומה כדי לדאוג שהלוחמים שלנו ירגישו קצת יותר טוב עם בגדים ריחניים ומדים נקיים מהאבק של עזה
מאי בדוסה, בת 24 מבאר יעקב, היא קצינת טכנולוגיה ואחזקה בחטיבה 7 שאחראית על כל הכשירות של הטנקים, הנגמ"שים והנמרים בגדוד שלה. "כל פגיעה בטנק פוגעת לנו בלב", היא אומרת ומצביעה על הידיים השחורות שלה: "יהיו לי ציפורניים יפות, יהיו לי טבעות, אבל יהיה לי גם שחור על הידיים"
תנו לו דמות אנימה והוא יעצב אותה על הראש שלכם: ירין דרורי הוא ספר משלומי שעושה יצירות אמנות על הראש. מאז המלחמה הוא פונה לפתח תקווה, שם הוא מנסה לשקם את העסק שלו מחדש
מאז שבעה באוקטובר יונתן נחשוני, בן 18 מעין הבשור, היה מפוזר במלונות שונים. יומיים אחרי שהוא חזר לבית שלו במושב, הוא לקח את הגלשן שלו וחזר לאהבה הכי גדולה שלו - גלישה בחופי הדרום
סימונה שטיינברכר, אימה של החטופה דורון שטיינברכר מכפר עזה, הייתה בטוחה שהיא תשתחרר כחלק מעסקת החטופים. מאז עברו ארבעה וחצי חודשים, דורון חגגה יום הולדת 31 בשבי, וסימונה עדיין מחכה לה
אמיתי ארגמן, בן 23 מרמת גן, איבד את שתי רגליו בעזה אחרי שהכוח שלו עלה על מטען. הוא נפצע אנוש וכבר היה בטוח שהוא מת, עד שהתעורר בבית החולים. למרות הפציעה הקשה, הוא מצליח לשמור על אופטימיות ועל חוש ההומור: "יש אנשים עם כוונות טובות שהביאו לי גרביים ארוכות"
פקד יוסי אלקריף מנהל קרב מוחות עם הרוצחים שביצעו את מעשי הטבח ב-7 באוקטובר. "כשאני יושב מול מחבל נוח'בה ומסתכל לו בעיניים, אני רואה את הרוע"
ד"ר ליאור ליבוביץ' מקבל כלבים משותקים ונכים לניסיון אחרון של שיקום לפני שהם נשלחים להמתת חסד - ונלחם כדי שכל אחד מהם ייצא על הרגליים, עם זנב מורם ואפילו חיוך. "החזרנו כמה מאות כלבים ללכת וזו רק ההתחלה", הוא מספר.
סיוון ווייל נפל בקרב בחאן יונס מפגיעת RPG. הוריו שעלו לארץ מצרפת, מספרים על התקופה הקשה בחייהם ועל המחיר הכואב ביותר ששילמו על הישראליות שלהם
מה גורם למהנדס אווירונאוטיקה מהטכניון, איש משפחה שנשוי לרויטל ואב לשני ילדים, להתחיל ללבוש בגדי נשים ולטפח ציפורניים? לאבי שגיא יש תשובה מאוד פשוטה: "זה יפה, וכיף לי להיות יפה". דוקותיים קונים חולצות בטן
יוסף בן שטרית הוא קבלן מיצהר, שמעסיק בבנייה אך ורק עובדים יהודים. "לא רוצה להעסיק עובדים מעם שרוצה לרצוח אותי". שאלות על גזענות הוא מפנה לשבעה באוקטובר ובעיניו הוא בכלל "מחזיר את הכבוד לעבודת הכפיים"
הראפר אנטון קלין התמסטל בכל פינה בדרום תל אביב עד שבגיל 37 החליט להיגמל מהכול. עכשיו הוא נהנה להופיע סחי ועובד בתור מדריך גמילה
"אנחנו שונים מאותם מרצחים שהגיעו לישראל ב-7 באוקטובר": ארגון גישה הוקם במטרה לדאוג שמדינת ישראל תהיה אחראית לגורלם של תושבי עזה - למזון, לשתייה, לתרופות, ולעתיד טוב יחד, זה צד זה. ולא, הן ממש לא חושבות שהן שמאל קיצוני
איתי אשר ליווה במשך חודש בחזית המאבק לשחרור החטופים את אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר שמת בשבי החמאס. במהלך הצילומים הגיעה הבשורה הקשה על מותו בשבי, אבל היא לא מתכוונת לוותר על המאבק
"שהחלון של הממ"ד לא יפנה לעזה": איך זה להיות מתווך בשדרות בזמן מלחמה? דוקותיים עם אביב אמויאל שדווקא רואה את הפריחה של העיר ומשוכנע שהשיא עוד לפניה
הפרשים של מחוז תל אביב מצוידים בסוסים עם דם קר ובאלות ארוכות, אבל טוענים שהם לא דוהרים סתם ככה לתוך אנשים. איתי אשר יצא לתעד את השוטרים הכי מדוברים בתקופת המחאות
"כל מי שרוצה אוכל": רוית רייכמן היא מנהלת מטבח בבית תמחוי, ומכירה כבר את כל האנשים הסביבה. היא דואגת שכמה שפחות ישארו רעבים, ומשתדלת לחבק ולגעת כדי שיהיו פחות בודדים
"אם הגבול לא יעבור פה הוא יעבור בתל אביב": עמרי לרנר מכסה את הצפון בסמל של תל חי כדי לשאוג את זעקת התושבים. גם כשהוא חשוף לירי נ"ט של חזבאללה, הוא לא מפסיק לרסס גרפיטי של "שפת הכעס"
לוחמי האש של קרית שמונה כבר רגילים לעיר הרפאים, עם הרחובות הריקים והכבישים ללא הרמזורים. בין טילים לכטב"מים, הם מכבים את השריפות של חזבאללה, שלא נגמרות
"בתקווה שעוד נחזור": חברי קיבוץ רעים המפונים פתחו בית קפה חדש בדרום תל אביב. במקום תמצאו עובדים עם לב גדול וגם שבור אחרי התופת שעברו, מוצרים של עסקים מהעוטף ואת השוקולדים של דביר קרפ, שוקולטייר מחונן שנרצח באותה שבת
אחרי 7 באוקטובר, הגיעו לישראל פועלי בניין מהודו, כדי להחליף את הפלסטינים שלא הורשו להיכנס. איתי אשר יצא לפגוש אותם כדי להבין איך זה לפרנס את הבית מיבשת אחרת, ומה הם חושבים על הישראלים
קעקוע של פטמה למחלימות סרטן השד, אבא שקיעקע את הצלקת של הבן שלו והקעקועים שמסתירים פגיעה עצמית. דני היא מקעקעת רפואית שמאמינה שאפשר לרפא ככה גם את הנפש
אבו קוידר מוחמד חי כל יום בחשש שהמדינה תהרוס לו את הבית. נצ"מ ששי שלמה הורס בתים בשם החוק. איתי אשר פגש את שניהם בדרום הארץ
שלומי נשיא, אחראי הנוי ובית העלמין של קיבוץ בארי, מצמיח מחדש את הדשאים ומשקם את השבילים. בימים אלו הוא מביא לקבורה באדמת הקיבוץ את חבריו שנטמנו בתחילת המלחמה במקומות שונים בארץ
"אף אחד לא חשב ששנה מהחיים של הילדים האלו תעבור במלון בטבריה, בטח לא נועה גבאי, גננת מקיבוץ מנרה שממשיכה לטפל בילדים גם מבית מלון בטבריה. הילדים רגישים יותר לרעש אחרי השביעי באוקטובר, אין משחקייה או ארגז חול רגילים והאוכל של בית מלון. שאלנו את נועה איך מתפקד גן ילדים של מפונים מהצפון? וגם האם היא תחזור הביתה כשיתאפשר?
אסתר אטיאס שכלה את שני נכדיה בשבעה באוקטובר. אברהם יצא לחגוג את השחרור שלו בנובה ומתן הציל את חבריו כשקפץ על רימון בניר עם
"אנחנו הפנים של התקווה": שרי נהיר בידרמן היא מיילדת ואחראית חדר לידה במרכז הרפואי לגליל, חדר הלידה שהכי קרוב לקו העימות. למרות הירידה בכמות הלידות בגלל פינוי התושבים וכי מחלקת האישפוז והתינוקייה ירדו למרתף, היא עדיין נשארת אופטימית ובטוחה שהחיים חזקים מהכול
"הריקודים האלו זה ריפוי והקהל פצוע, עם ישראל כרגע פצוע": DJ אהרון סגל, חסיד ברסלב, אבא לחמישה וסבא לשלושה מוכר גם כרבי של הסצנה. הוא מנגן גואה טראנס פסיכדלי יחד עם השותף שלו במסיבות טבע ומביא נחמה לקהל הרוקדים שבא להרפא. הוא מספר על הרחבה שהשתנתה מאז שבעה באוקטובר ועל החוויה הרוחנית שהחוגגים חווים עם המוזיקה
פרופסור עמוס עזריה, מרצה למדעי המחשב, חולם לייהד את עזה ודרום לבנון - גם במחיר אלפי הרוגים פלסטינים
"אני לא אוכלת, ועוד 101 חטופים": רוני מרץ, אמא לשלושה ממבשרת ציון, החליטה לשבות רעב עד שכולם יחזרו הביתה. כשהרגישה שהיא משתגעת מהמצב ושהיא לא יכולה עוד להמשיך בשגרה כרגיל, החליטה להצטרף לשובתים האחרים במאהל המפגינים שמול הכנסת. "זה מעשה של נואשות, אנחנו מחזיקים את האחוז האחרון של התקווה"
דוקותיים עם כדור בקנה: איתי אשר נכנס לרפיח עם חטיבת הנח"ל. על מה נלחמים ומה לא מספרים להורים?
"מלחמה נגד המשטר ולא נגד העם האיראני": כמאל פנחסי, בן 61 ויליד איראן, משמש מאז 7 באוקטובר כדובר צה"ל לתקשורת הפרסית. אחרי שח'מניאי הורה לקבוצת האקרים לפרוץ לחשבונות הסושיאל שלו, הוא חווה התמוטטות שהובילה להתקף לב. מאז הוא ממשיך להפיץ לעם האיראני את האמת מאחורי כספי המיסים שלהם. רמז: מימון ארגוני טרור
"אני לא עושה כסף, אני עושה חסד": כבר 35 שנה שסוניה כהן תורגמן, בת 88, מנהלת את ארגון "יד גיטל" שמאפשר לחתנים וכלות בשנה הראשונה שלהם לקנות מוצרים לבית במחירי עלות. בנוסף, חתנים וכלות תושבי גוש קטיף לשעבר מקבלים הכול בחינם. למה היא עושה את זה? "כי צריכים אהבת עם ישראל"
"המלחמה יצרה דור שבא לטרוף": איך מאמנים נוער לכושר קרבי? ירדן בר לב ויונתן דורי מלמדים את החניכים איך "לפתוח את השריטה" ולהפוך ללוחמים מתוך הבנה שמעבר לכח הפיזי, אחד הדברים הכי חשובים להצלחת לוחם בקרב - זה הכושר המנטלי
עירית פאוקר מנהלת בכל שבוע את העצרת של תושבי ניר עוז, שמאז 7 באוקטובר מתגוררים בקריית גת. 29 מהם עדיין חטופים ובכל שבוע היא והתושבים קוראים להשבתם
"מי שחושב שיש לו צרות, שיבוא לחלקה מספר עשר בבית העלמין חולון": שי ארווס, בנו של רפאל, נפל באסון הנמ"ר בג'באליה ב-31 באוקטובר, יחד עם כל החברים שהיו איתו. מאז הבשורה הנוראית, החדר של שי קפא בזמן, ואביו החליט להקדיש את כל חייו למען ההנצחה של בנו
"המציאות הזאת משובשת אז צריך לשבש אותה": סתיו ארנון היא ממסיידת מחאת הנשים להחזרת החטופים. יחד עם שאר הבנות "הכי באד-אסיות", היא מוציאה עשרות אלפי אנשים לרחוב כדי להזכיר לכולם שזה הנושא שחייב להישאר להישאר תמיד בראש סדר העדיפויות
"מאחורי העיניים והחיוך, תמיד יישאר המבט העצוב": יעל נאמן היא אמא ל-7 ילדים ששכלה את בעלה איתן בתחילת המלחמה, ומאז היא בהישרדות ומאבק על השמחה המשפחתית. היא נשארה לגור באותו הבית בהר חברון, שזוהי המועצה עם הכי הרבה נופלים מתחילת המתחילה - 18 נופלים, שהשאירו מאחוריהם 9 אלמנות
״את ביבי אפשר להשיג ואותך לא״: הכירו את הפרסומאי המזמר הכי עסוק בארץ. איתי אשר נסע לטירה בעיצומו של חודש הרמדאן לפגוש את תופעת הטיקטוק מואמן ג׳אבר. באולפן הצנוע שלו בטירה שבמשולש, הוא מפיק, מלחין ועורך שירים לפרסומות בעברית וערבית. מפרסומות לייעוץ זוגי ומרפאות שיניים ועד שיפודיות וחומוסיות. ג׳אבר מאמין בכוחן של שתי השפות יחד בדרך לדו קיום
נעמה אטיאס מציעה למכורים הכבדים של עיר הקודש קורת גג, בגדים נקיים, ארוחה מזינה ומקלחת חמה. דוקותיים עם המלאכית שלא מוותרת על אף מכור לסמים ותמיד שומרת על גישה אנושית וחומלת
